Jud 2

Teljes szövegű keresés

Jud 2
Jud 2.1
וַיַּעַל מַלְאַכְ־יְהוָה מִנ־הַגִּלְגָּל
אֶל־הַבֹּכִים וַיֺּאמֶר אַעֲלֶה
אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם וָאָבִיא אֶתְכֶם
אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַבֹתֵיכֶם
וָאֹמַר לֹא־אָפֵר בְּרִיתִי אִתְּכֶם
לְעוֺלָם׃
Jud 2.2
וְאַתֶּם לֹא־תִכְרְתוּ בְרִית לְיֺושְׁבֵי
הָאָרֶץ הַזֺּאת מִזְבְּחוֺתֵיהֶם תִּתֹּצוּן
וְלֹא־שְׁמַעְתֶּם בְּקֹלִי מַה־זֺּאת
עֲשִׂיתֶם׃
Jud 2.3
וְגַם אָמַרְתִּי לֹא־אֲגָרֵשׁ אוֺתָם
מִפְּנֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְצִדִּים
וֵאלֹהֵיהֶם יִהְיוּ לָכֶם לְמוֺקֵשׁ׃
Jud 2.4
וַיְהִי כְּדַבֵּר מַלְאַך יְהוָה
אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל־כָּל־בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׂאוּ הָעָם אֶת־קוֺלָם
וַיִּבְכּוּ׃
Jud 2.5
וַיִּקְרְאוּ שֵׁמ־הַמָּקוֺם הַהוּא
בֹּכִים וַיִּזְבְּחוּ־שָׁם לַיהוָה׃
ף
Jud 2.6
וַיְשַׁלַּח יְהוֺשֻׁעַ אֶת־הָעָם וַיֵּלְכוּ
בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אִישׁ לְנַחֲלָתוֺ
לָרֶשֶׁת אֶת־הָאָרֶץ׃
Jud 2.7
וַיַּעַבְדוּ הָעָם אֶת־יְהוָה כֹּל
יְמֵי יְהוֺשֻׁעַ וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים
אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי
יְהוֺשׁוּעַ אֲשֶׁר רָאוּ אֵת כָּ־מַעֲשֵׂה
יְהוָה הַגָּדוֺל אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל׃
Jud 2.8
וַיָּמָת יְהוֺשֻׁעַ בִּנ־נוּן עֶבֶד
יְהוָה בֶּנ־מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים׃
Jud 2.9
וַיִּקְבְּרוּ אוֺתוֺ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֺ
בְּתִמְנַת־חֶרֶס בְּהַר אֶפְרָיִם מִצְּפוֺן
לְהַר־גָּעַשׁ׃
Jud 2.10
וְגַם כָּל־הַדּוֺר הַהוּא נֶאֶסְפוּ
אֶל־אֲבוֺתָיו וַיָּקָם דּוֺר אַחֵר
אַחֲרֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא־יָדְעוּ אֶת־יְהוָה
וְגַם אֶת־הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה
לְיִשְׂרָאֵל׃ ס
Jud 2.11
וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־הָרַע
בְּעֵינֵי יְהוָה וַיַּעַבְדוּ אֶת־הַבְּעָלִים׃
Jud 2.12
וַיַּעַזְבוּ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֺתָם
הַמּוֺצִיא אוֺתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם
וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים
מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲר סְבִיבוֺתֵיהֶם
וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וַיַּכְעִסוּ אֶת־יְהוָה׃
Jud 2.13
וַיַּעַזְבוּ אֶת־יְהוָה וַיַּעַבְדוּ
לַבַּעַל וְלָעַשְׁתָּרוֺת׃
Jud 2.14
וַיִּחַר־אַף יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנֵם
בְּיַד־שֹׁסִים וַיָּשֹׁסּוּ אוֺתָם
וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד אוֺיְבֵיהֶם מִסָּבִיב
וְלֹא־יָכְלוּ עוֺד לַעֲמֹד לִפְנֵי
אוֺיְבֵיהֶם׃
Jud 2.15
בְּכֹל אֲשֶׁר יָצְאוּ יַד־יְהוָה
הָיְתָה־בָּם לְרָעָה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר
יְהוָה וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה
לָהֶם וַיֵּצֶר לָהֶם מְאֹד׃
Jud 2.16
וַיָּקֶם יְהוָה שֹׁפְטִים וַיֺּושִׁיעוּם
מִיַּד שֹׁסֵיהֶם׃
Jud 2.17
וְגַם אֶל־שֹׁפְטֵיהֶם לֹא שָׁמֵעוּ
כִּי זָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים
וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם סָרוּ מַהֵר מִנ־הַדֶּרֶך
אֲשֶׁר הָלְכוּ בוֺתָם לִשְׁמֹעַ מִצְוֺת־יְהוָה
לֹא־עָשׂוּ כֵן׃
Jud 2.18
וְכִי־הֵקִים יְהוָה לָהֶם שֹׁפְטִים
וְהָיָה יְהוָה עִמ־הַשֹּׁפֵט וְהוֺשִׁיעָם
מִיַּד אֹיְבֵיהֶם כֹּל יְמֵי הַשּׁוֺפֵט
כִּי־יִנָּחֵם יְהוָה מִנַּאֲקָתָם מִפְּנֵי
לֹחֲצֵיהֶם וְדֹחֲקֵיהֶם׃
Jud 2.19
וְהָיָה בְּמוֺת הַשּׁוֺפֵט יָשֻׁבוּ
וְהִשְׁחִיתוּ מֵאֲבוֺתָם לָלֶכֶת
אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם
וּלְהִשְׁתַּחֲוֺת לָהֶם לֹא הִפִּיוּ
מִמַּעַלְלֵיהֶם וּמִדַּרְכָּם הַקָּשָׁה׃
Jud 2.20
וַיִּחַר־אַף יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיֺּאמֶר
יַעַן אֲשֶׁר עָבְרוּ הַגֺּוי הַזֶּה
אֶת־בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת־אֲבוֺתָם
וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֺלִי׃
Jud 2.21
גַּמ־אֲנִי לֹא אוֺסִיף לְהוֺרִישׁ
אִישׁ מִפְּנֵיהֶם מִנ־הַגֺּויִם
אֲשֶׁר־עָזַב יְהוֺשֻׁעַ וַיָּמֹת׃
Jud 2.22
לְמַעַן נַסּוֺת בָּם אֶת־יִשְׂרָאֵל
הֲשֹׁמְרִים הֵם אֶת־דֶּרֶך יְהוָה
לָלֶכֶת בָּם כַּאֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֲבוֺתָם
אִמ־לֹא׃
Jud 2.23
וַיַּנַּח יְהוָה אֶת־הַגֺּויִם הָאֵלֶּה
לְבִלְתִּי הוֺרִישָׁם מַהֵר וְלֹא
נְתָנָם בְּיַד־יְהוֺשֻׁעַ׃ ף

 

 

A témában további forrásokat talál az Arcanum Digitális Tudománytárban

ÉRDEKEL A TÖBBI TALÁLAT