Deut 32

Teljes szövegű keresés

Deut 32
Deut 32.1
הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע
הָאָרֶץ אִמְרֵי־פִי׃
Deut 32.2
יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל
אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי־דֶשֶׁא
וְכִרְבִיבִים עֲלֵי־עֵשֶׂב׃
Deut 32.3
כִּי שֵׁם יְהוָה אֶקְרָא הָבוּ גֺדֶל
לֵאלֹהֵינוּ׃
Deut 32.4
הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֺ כִּי כָל־דְּרָכָיו
מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל
צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא׃
Deut 32.5
שִׁחֵת לוֺ לֹא בָּנָיו מוּמָם דּוֺר
עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל׃
Deut 32.6
הֲ־לַיְהוָה תִּגְמְלוּ־זֺאת עַם
נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֺא־הוּא
אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ׃
Deut 32.7
זְכֹר יְמוֺת עוֺלָם בִּינוּ שְׁנֺות
דּוֺר־וָדוֺר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ
זְקֵנֶיךָ וְיֺאמְרוּ לָך׃
Deut 32.8
בְּהַנְחֵל עֶלְיֺון גֺּויִם בְּהַפְרִידוֺ
בְּנֵי אָדָם יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים
לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
Deut 32.9
כִּי חֵלֶק יְהֹוָה עַמּוֺ יַעֲקֹב
חֶבֶל נַחֲלָתוֺ׃
Deut 32.10
יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ
יְלֵל יְשִׁמֹן יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֺנְנֵהוּ
יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֺן עֵינֺו׃
Deut 32.11
כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנֺּו עַל־גֺּוזָלָיו
יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ
יִשָּׂאֵהוּ עַל־אֶבְרָתוֺ׃
Deut 32.12
יְהוָה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֺ
אֵל נֵכָר׃
Deut 32.13
יַרְכִּבֵהוּ עַל־בָּמוֺתֵי 2 בָּמֳתֵיְ
אָרֶץ וַיֺּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי
וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן
מֵחַלְמִישׁ צוּר׃
Deut 32.14
חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן עִמ־חֵלֶב
כָּרִים וְאֵילִים בְּנֵי־בָשָׁן
וְעַתּוּדִים עִמ־חֵלֶב כִּלְיֺות
חִטָּה וְדַמ־עֵנָב תִּשְׁתֶּה־חָמֶר׃
Deut 32.15
וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט שָׁמַנְתָּ
עָבִיתָ כָּשִׂיתָ וַיִּטֹּשׁ אֱלוֺהַ
עָשָׂהוּ וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֺ׃
Deut 32.16
יַקְנִאֻהוּ בְּזָרִים בְּתוֺעֵבֹת יַכְעִיסֻהוּ׃
Deut 32.17
יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַ אֱלֹהִים
לֹא יְדָעוּם חֲדָשִׁים מִקָּרֹב
בָּאוּ לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם׃
Deut 32.18
צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵל
מְחֹלְלֶךָ׃
Deut 32.19
וַיַּרְא יְהוָה וַיִּנְאָץ מִכַּעַס
בָּנָיו וּבְנֺתָיו׃
Deut 32.20
וַיֺּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם
אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם כִּי דוֺר
תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה בָּנִים לֹא־אֵמֻן
בָּם׃
Deut 32.21
הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא־אֵל כִּעֲסוּנִי
בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם
בְּלֹא־עָם בְּגֺוי נָבָל אַכְעִיסֵם׃
Deut 32.22
כִּי־אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי וַתִּיקַד
עַד־שְׁאוֺל תַּחְתִּית וַתֹּאכַל
אֶרֶץ וִיבֻלָהּ וַתְּלַהֵט מוֺסְדֵי
הָרִים׃
Deut 32.23
אַסְפֶּה עָלֵימוֺ רָעוֺת חִצַּי אֲכַלֶּה־בָּם׃
Deut 32.24
מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב
מְרִירִי וְשֶׁנ־בְּהֵמוֺת אֲשַׁלַּח־בָּם
עִמ־חֲמַת זֺחֲלֵי עָפָר׃
Deut 32.25
מִחוּץ תְּשַׁכֶּל־חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים
אֵימָה גַּמ־בָּחוּר גַּמ־בְּתוּלָה
יֺונֵק עִמ־אִישׁ שֵׂיבָה׃
Deut 32.26
אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנֺושׁ
זִכְרָם׃
Deut 32.27
לוּלֵי כַּעַס אוֺיֵב אָגוּר פֶּנ־יְנַכְּרוּ
צָרֵימוֺ פֶּנ־יֺאמְרוּ יָדֵינוּ
רָמָה וְלֹא יְהוָה פָּעַל כָּל־זֺאת׃
Deut 32.28
כִּי־גֺוי אֹבַד עֵצוֺת הֵמָּה וְאֵין
בָּהֶם תְּבוּנָה׃
Deut 32.29
לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֺאת יָבִינוּ
לְאַחֲרִיתָם׃
Deut 32.30
אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף וּשְׁנַיִם
יָנִיסוּ רְבָבָה אִמ־לֹא כִּי־צוּרָם
מְכָרָם וַיהוָה הִסְגִּירָם׃
Deut 32.31
כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם וְאֹיְבֵינוּ
פְּלִילִים׃
Deut 32.32
כִּי־מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם וּמִשַּׁדְמֹת
עֲמֹרָה עֲנָבֵמוֺ עִנְּבֵי־רוֺשׁ
אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֺ׃
Deut 32.33
חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם וְרֹאשׁ פְּתָנִים
אַכְזָר׃
Deut 32.34
הֲלֹא־הוּא כָּמֻס עִמָּדִי חָתֻם
בְּאוֺצְרֹתָי׃
Deut 32.35
לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט
רַגְלָם כִּי קָרוֺב יֺום אֵידָם
וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֺ׃
Deut 32.36
כִּי־יָדִין יְהוָה עַמּוֺ וְעַל־עֲבָדָיו
יִתְנֶחָם כִּי יִרְאֶה כִּי־אָזְלַת
יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב׃
Deut 32.37
וְאָמַר אֵי אֱלֹהֵימוֺ צוּר חָסָיוּ
בוֺ׃
Deut 32.38
אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֺ יֺאכֵלוּ
יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם יָקוּמוּ
וְיַעְזְרֻכֶם יְהִי עֲלֵיכֶם סִתְרָה׃
Deut 32.39
רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִיְ אֲנִי הוּא
וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי אֲנִי
אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי
אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל׃
Deut 32.40
כִּי־אֶשָּׂא אֶל־שָׁמַיִם יָדִי וְאָמַרְתִּי
חַי אָנֺכִי לְעֹלָם׃
Deut 32.41
אִמ־שַׁנֺּותִי בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז
בְּמִשְׁפָּט יָדִי אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי
וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם׃
Deut 32.42
אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם וְחַרְבִּי תֹּאכַל
בָּשָׂר מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה מֵרֹאשׁ
פַּרְעוֺת אוֺיֵב׃
Deut 32.43
הַרְנִינוּ גֺויִם עַמּוֺ כִּי דַמ־עֲבָדָיו
יִקּוֺם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו
וְכִפֶּר אַדְמָתוֺ עַמּוֺ׃ ף
Deut 32.44
וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת־כָּל־דִּבְרֵי
הַשִּׁירָה־הַזֺּאת בְּאָזְנֵי הָעָם
הוּא וְהוֺשֵׁעַ בִּנ־נוּן׃
Deut 32.45
וַיְכַל מֹשֶׁה לְדַבֵּר אֶת־כָּל־הַדְּבָרִים
הָאֵלֶּה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל׃
Deut 32.46
וַיֺּאמֶר אֲלֵהֶם שִׂימוּ לְבַבְכֶם
לְכָל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֺכִי
מֵעִיד בָּכֶם הַיֺּום אֲשֶׁר תְּצַוֻּם
אֶת־בְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֺת
אֶת־כָּ־דִּבְרֵי הַתּוֺרָה הַזֺּאת׃
Deut 32.47
כִּי לֹא־דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם
כִּי־הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה
תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל־הָאֲדָמָה
אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת־הַיַּרְדֵּ
שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ׃ ף
Deut 32.48
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה בְּעֶצֶם
הַיֺּום הַזֶּה לֵאמֹר׃
Deut 32.49
עֲלֵה אֶל־הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה
הַר־נְבוֺ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֺאָב
אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי יְרֵחוֺ וּרְאֵה
אֶת־אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֺתֵן
לִנֵי יִשְׂרָאֵל לַאֲחֻזָּה׃
Deut 32.50
וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה
שָׁמָּה וְהֵאָסֵף אֶל־עַמֶּיךָ כַּאֲשֶׁר־מֵת
אַהֲרֹן אָחִיךָ בְּהֹר הָהָר וַיֵּאָסֶף
אֶל־עַמָּיו׃
Deut 32.51
עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי בְּתוֺך
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֵי־מְרִיבַת קָדֵשׁ
מִדְבַּר־צִן עַל אֲשֶׁר לֹא־קִדַּשְׁתֶּם
אוֺתִי בְּתוֺך בְּנֵי יִרָאֵל׃
Deut 32.52
כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת־הָאָרֶץ
וְשָׁמָּה לֹא תָבוֺא אֶל־הָאָרֶץ
אֲשֶׁר־אֲנִי נֺתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃
ף

 

 

A témában további forrásokat talál az Arcanum Digitális Tudománytárban

ÉRDEKEL A TÖBBI TALÁLAT