2Chron 16
אָסָא עָלָה בַּעְשָׁא מֶלֶכְ־יִשְׂרָאֵל
עַל־יְהוּדָה וַיִּבֶן אֶת־הָרָמָה
לְבִלְתִּי תֵּת יֺוצֵא וָבָא לְאָסָאמֶלֶך
יְהוּדָה׃
בֵּית יְהוָה וּבֵית הַמֶּלֶך וַיִּשְׁלַח
אֶל־בֶּנ־הֲדַד מֶלֶך אֲרָם הַיֺּושֵׁב
בְּדַרְמֶשֶׂק לֵאמֹר׃
אָבִי וּבֵין אָבִיךָ הִנֵּה שָׁלַחְתִּי
לְךָ כֶּסֶף וְזָהָב לֵך הָפֵר בְּרִיתְךָ
אֶת־בַּעְשָׁא מֶלֶך יִשְׂאֵל וְיַעֲלֶה
מֵעָלָי׃
אָסָא וַיִּשְׁלַח אֶת־שָׂרֵי הַחֲיָלִים
אֲשֶׁר־לוֺ אֶל־עָרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּ
אֶת־עִיֺּון וְאֶת־דָּן וְאֵת אָבֵל
מָיִם וְאֵת כָּל־מִסְכְּנֺות עָרֵי
נַפְתָּלִי׃
מִבְּנֺות אֶת־הָרָמָה וַיַּשְׁבֵּת אֶת־מְלַאכְתּוֺ׃
ס
וַיִּשְׂאוּ אֶת־אַבְנֵי הָרָמָה וְאֶת־עֵצֶיהָ
אֲשֶׁר בָּנָה בַּעְשָׁא וַיִּבֶן בָּהֶם
אֶת־גֶּבַע וְאֶת־הַמִּצְפָּה׃ ס
אֶל־אָסָא מֶלֶך יְהוּדָה וַיֺּאמֶר
אֵלָיו בְּהִשָּׁעֶנְךָ עַל־מֶלֶך אֲרָם
וְלֹא נִשְׁעַנְתָּ עַל־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ
עַל־כֵּן נִמְלַט חֵיל מֶלֶכְ־אֲרָם
מִיָּדֶךָ׃
לְחַיִל לָרֹב לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים
לְהַרְבֵּה מְאֹד וּבְהִשָּׁעֶנְךָ עַל־יְהוָה
נְתָנָם בְּיָדֶךָ׃
בְּכָל־הָאָרֶץ לְהִתְחַזֵּק עִמ־לְבָבָם
שָׁלֵם אֵלָיו נִסְכַּלְתָּ עַל־זֺאת
כִּי מֵעַתָּה יֵשׁ עִמְּךָ מִלְחָמוֺת׃
בֵּית הַמַּהְפֶּכֶת כִּי־בְזַעַף עִמּוֺ
עַל־זֺאת וַיְרַצֵּץ אָסָא מִנ־הָעָם
בָּעֵת הַהִיא׃
וְהָאַחֲרוֺנִים הִנָּם כְּתוּבִים
עַל־סֵפֶר הַמְּלָכִים לִיהוּדָה
וְיִשְׂרָאֵל׃
וָתֵשַׁע לְמַלְכוּתוֺ בְּרַגְלָיו
עַד־לְמַעְלָה חָלְיֺו וְגַמ־בְּחָלְיֺו
לֹא־דָרַשׁ אֶת־יְהוָה כִּי בָּרֹפְאִים׃
בִּשְׁנַת אַרְבָּעִים וְאַחַת לְמָלְכוֺ׃
בְּעִיר דָּוִיד וַיַּשְׁכִּיבֻהוּ בַּמִּשְׁכָּב
אֲשֶׁר מִלֵּא בְּשָׂמִים וּזְנִים מְרֻקָּחִים
בְּמִרְקַת מַעֲשֶׂה וַיִּשְׂרְפוּ־לוֺ
שְׂרֵפָה גְּדוֺלָה עַד־לִמְאֹד׃ ף