Eccl 12
עַד אֲשֶׁר לֹא־יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה
וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר
אֵינ־לִי בָהֶם חֵפֶץ
וְהָאוֺר וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֺכָבִים
וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם׃
וְהִתְעַוְּתוּ אַנְשֵׁי הֶחָיִל וּבָטְלוּ
הַטֹּחֲנֺות כִּי מִעֵטוּ וְחָשְׁכוּ
הָרֹאוֺת בָּאֲרֻבּוֺת׃
קוֺל הַטַּחֲנָה וְיָקוּם לְקוֺל
הַצִּפּוֺר וְיִשַּׁחוּ כָּל־בְּנֺות הַשִּׁיר׃
בַּדֶּרֶך וְיָנֵאץ הַשָּׁקֵד וְיִסְתַּבֵּל
הֶחָגָב וְתָפֵר הָאֲבִיֺּונָה כִּי־הֹלֵך
הָאָדָם אֶל־בֵּיתעוֺלָמוֺ וְסָבְבוּ
בַשּׁוּק הַסֹּפְדִים׃
הַכֶּסֶף וְתָרֻץ גֻּלַּת הַזָּהָב וְתִשָּׁבֶר
כַּד עַל־הַמַּבּוּעַ וְנָרֹץ הַגַּלְגַּל
אֶל־הַבּוֺר׃
וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל־הָאֱלֹהִים
אֲשֶׁר נְתָנָהּ׃
הַכֹּל הָבֶל׃
לִמַּד־דַּעַת אֶת־הָעָם וְאִזֵּן
וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה׃
וְכָתוּב יֺשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת׃
נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֺת נִתְּנוּ
מֵרֹעֶה אֶחָד׃
סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ וְלַהַג
הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר׃
יְרָא וְאֶת־מִצְוֺתָיו שְׁמוֺר
כִּי־זֶה כָּל־הָאָדָם׃
יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל־נֶעְלָם
אִמ־טוֺב וְאִמ־רָע׃