2Chron 12
וּכְחֶזְקָתוֺ עָזַב אֶת־תּוֺרַת יְהוָה
וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמּוֺ׃ ף
רְחַבְעָם עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶכְ־מִצְרַיִם
עַל־יְרוּשָׁלִָם כִּי מָעֲלוּ בַּיהוָה׃
אֶלֶף פָּרָשִׁים וְאֵין מִסְפָּר
לָעָם אֲשֶׁר־בָּאוּ עִמּוֺ מִמִּצְרַיִם
לוּבִים סֻכִּיִּים וְכוּשִׁים׃
לִיהוּדָה וַיָּבֹא עַד־יְרוּשָׁלִָם׃
ס
וְשָׂרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר־נֶאֶסְפוּ
אֶל־יְרוּשָׁלִַם מִפְּנֵי שִׁישָׁק וַיֺּאמֶר
לָהֶם כֹּה־אָמַר יְהוָה אַם עֲזַבְתֶּם
אֹתִי וְאַפ־אֲנִי עָזַבְתִּי אֶתְכֶם
בְּיַד־שִׁישָׁק׃
וַיֺּאמְרוּ צַדִּיק יְהוָה׃
הָיָה דְבַר־יְהוָה אֶל־שְׁמַעְיָה
לֵאמֹר נִכְנְעוּ לֹא אַשְׁחִיתֵם
וְנָתַתִּי לָהֶם כִּמְעַט לִפְלֵיטָה
וְלֹא־תִתַּך חֲמָתִי בִּירוּשָׁלִַם
בְּיַד־שִׁישָׁק׃
עֲבוֺדָתִי וַעֲבוֺדַת מַמְלְכוֺת
הָאֲרָצוֺת׃ ס
וַיִּקַּח אֶת־אֹצְרוֺת בֵּית־יְהוָה
וְאֶת־אֹצְרוֺת בֵּית הַמֶּלֶך אֶת־הַכֹּל
לָקָח וַיִּקַּח אֶת־גִנֵּי הַזָּהָב
אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה׃
מָגִנֵּי נְחֹשֶׁת וְהִפְקִיד עַל־יַד
שָׂרֵי הָרָצִים הַשֹּׁמְרִים פֶּתַח
בֵּית הַמֶּלֶך׃
יְהוָה בָּאוּ הָרָצִים וּנְשָׂאוּם
וֶהֱשִׁבוּם אֶל־תָּא הָרָצִים׃
וְלֹא לְהַשְׁחִית לְכָלָה וְגַם בִּיהוּדָה
הָיָה דְּבָרִים טוֺבִים׃ ס
וַיִּמְלֹך כִּי בֶנ־אַרְבָּעִים וְאַחַת
שָׁנָה רְחַבְעָם בְּמָלְכוֺ וּשֲׁבַע
עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַך בִּירוּשָׁלִַם
הָעִיר אֲשֶׁר־בָּחַר יְהוָה לָשׂוּם
אֶת־שְׁמוֺ שָׁם מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל
וְשֵׁם אִמּוֺ נַעֲמָה הָעַמֹּנִית׃
לִבּוֺ לִדְרוֺשׁ אֶת־יְהוָה׃ ס
וְהָאֲחַרוֺנִים הֲלֹא־הֵם כְּתוּבִים
בְּדִבְרֵי שְׁמַעְיָה הַנָּבִיא וְעִדּוֺ
הַחֹזֶה לְהִתְיַחֵשׂ וּמִלְחֲמוֺת
רְחַבְעָם וְיָרָבְעָם כָּל־הַיָּמִים׃
וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִיד וַיִּמְלֹך
אֲבִיָּה בְנֺו תַּחְתָּיו׃ ף